מהכישלון של המדינה בהתחייבות לספק תעסוקה לנכים ועד רפורמת החלם הצפויה בחינוך המיוחד. עמיעד טאוב על מדינה בהקפאה שפוגעת באנשים עם מוגבלויות.

תעסוקה לא תומכת

"העצה שלי לאנשים עם מוגבלויות היא להתמקד בדברים שהמגבלות אינן מונעות ממך לעשות היטב, ולא להצטער על הדברים שנמנעים ממך. אל תכבלו את הרוח למגבלות הגוף." (סטיבן הוקינג)

היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות צוין השבוע ושם שוב זרקור עד כמה מדינת ישראל משתרכת מאחור בנושא התעסוקה לנכים דברים בהם הרוח הישראלית כובלת עוד יותר את מי שמוגבל מבחינה גופנית ולא מבחירה.

מנתונים שפרסמה השבוע הנציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים עולה כי שיעור התעסוקה של אנשים עם מוגבלות עומד על 60% בלבד ואילו שיעור התעסוקה של אנשים עם מוגבלות חמורה עומד על 47%. שיעור האנשים העובדים במשרה מלאה בקרב אנשים עם מוגבלות חמורה הינו 35% וזאת לעומת 63% בקרב אנשים ללא מוגבלות ו 33% מסך כל האנשים עם מוגבלות מרוויחים שכר הנמוך מ5000 ₪.

הנתון המזעזע ביותר הינו כי 40% מהגופים הציבוריים הגדולים לא עומדים ביעד של ייצוג הולם של 5% הקבוע בחוק ברובם המכריע מדובר בארגונים ציבוריים ומשרדי ממשלה שאינם מקיימים את חוקי המדינה ואין אוכף.

רפורמת חלם
הרפורמה בחינוך המיוחד היא צעד נוסף בכיוון הלא נכון. אחוז הילדים המשולבים בשילוב פרטני בבתי ספר ירד מ– 61% בשנת 2012 ל 55% בשנת 2018. שילוב הינו בסיס אמיתי למדינה ערכית והירידה באחוז הילדים המשולבים משמעותה כי החברה שלנו פחות מכילה, פחות מחבקת והרבה פחות מאפשרת.

לא פחות מהמספרים מטרידה העובדה שהמדינה כלל לא ערוכה לרפורמה ולא רק בגלל ממשלת המעבר. מטרת הרפורמה הייתה לקדם את נושא השילוב כחלק מהתפיסה הנכונה של שילוב מבוגרים וילדים עם צרכים מיוחדים ומוגבלויות פיזיות ונפשיות בקהילה, ולא במסגרות נפרדות ומתייגות. מתוך הבנה של יתרונותיו של השילוב החברתי למדינה ולתושבים. הרפורמה הייתה אמורה לאפשר להורים להכריע על שיבוץ ילדיהם למוסדות הנכונים זאת לצד מעבר לאבחון על פי תפקוד של הילדים עם הצרכים המיוחדים. בפועל הרפורמה שהררי יח"צ לה אבל תקציבים אין צפויה להוביל להמשך המעבר של יותר ילדים לחינוך המיוחד במקום לשילוב בבתי הספר הרגילים בשל העדר תקציבים (ילד שישולב בחינוך המיוחד יקבל יותר תקציב) שאינם הולכים אחר הילד כפי שהיה צריך להיות ובתי הספר כלל לא ערוכים לשילוב לא מבחינת תשתיות ולא מבחינת כוח אדם. ושוב במדינת ישראל כמו במדינת ישראל הכוונות טובות והביצוע מתאים לחכמי חלם. מזל שיש בחירות כל כמה חודשים ושהחינוך ולא נניח כתבי אישום או מריבות ליברמן דרעי גנץ ביבי עומדים בראש סדרי העדיפויות של המועמדים והמצביעים.