טילי הכיפת ברזל שנורו מגוש דן הזכירו לכולנו מה חווים תושבי הדרום שעה שעה.עמיעד טאוב מתקהש להבין איך ארגון טרור מצליח לשתק חצי מדינה ריבונית בתוך שעות.
גורל אחד?
שני טילי כיפת ברזל שנורו מגבעה סמוכה למודיעין שיגרו אותנו בתוך תשעים שניות לממ"ד והזכירו לנו מה חווים תושבי עוטף עזה על בסיס חודשי תחת האדמה המשוגעת של העוטף.
בדרום, האזעקות, החושך המוחלט ריחובת אבק השריפה וצרחות הילדים הם דבר שבשגרה. הילדים ישנים במרחבים מוגנים, השגרה מופרת תדיר, העבודה נפגעת, החנויות ריקות והפחד שולט. תחושת הפחד שחווים לראשונה ילדי אזור המרכז צריכה להזכיר לנו שוב ושוב את מה שמאות אלפי אזרחים קשישים וילדים חווים על בסיס יומי שלא לדבר עם ילדים עם צרכים מיוחדים, נכים, קשישים נפגעי פוסט טראומה ושאר אוכלוסיות מוחלשות שעבורם כל הפצצה נחווית בעוצמה שונה לחלוטין.
בכל פעם בו מושבתת המדינה, כל ערוצי הטלויזיה עוברים לשידורים חיים והרשתות מלאות בבדיחות עבשות וסרטוני שיגורים טוב שנזכור כי זו החוויה השגרתית של אחינו בדרום.
עכברים במטווח
ההיסטריה בה שרויה המדינה בגלל חיסול מפקד בינוני בארגון טרור והעובדה שחצי מהמדינה משותקת היא תעודת עניות גם למנהיגים הפוליטיים וגם למערכת הביטחון שאפשרו הקמת ארגון טרור עם מערך רקטי שמצליח להשבית את מדינת הצבא החזק בעולם ואף מילה על החיזבאללה.
קו חד וברור עובר בין גירוש גוש קטיף, הכספים המועברים לחמאס, האיפוק מול ההפגנות והפיגועים בגדר ואספקת המים החשמל ומרחב הדיג לעזה לבין העובדה שמיליוני ישראלים מסתתרים ומסתגרים עם ילדיהם בבתים בעוד בעזה מסתובבים חופשי. אפקט ההרתעה עובד מצוין אבל רק כלפי תושבי מדינת ישראל. העדר האופק ההומניטרי המוביל לתגבור הטרור נגרם דווקא בגלל הרחמים על מי שנותנים לטרוריסטים לנהל את חייהם וכבר נאמר "מי שמרחם על אכזרים סופו שמתאכזר לרחמנים".
הייתכן כי ההפרדה שמוביל נתניהו מזה עשור בין החמאס בעזה לרשות ברמאללה הוא טעות אסטרטגית ממדרגה ראשונה? נתניהו אולי מצליח למנוע בינתיים הקמת מדינה פלסטינית אבל מונע גם התנהלות נורמלית במדינת היהודים ומאזן האימה נוטה בבירור לצד ארגוני הטרור שבהנף רקטה מאולתרת משביתים מדינה ריבונית. שיטת שלושת הקופים של "לא ראיתי" "לא שמעתי" ו"לא ידעתי" נכשלת פעם אחרי פעם והגיע הזמן להסתכל למציאות נכוחה.
מכיוון שנדמה כי לקברניטים שלנו אין פתרון מעשי שלא יעלה בדם יהודי רב נותרה רק השיטה שעבדה ליוסף בבית האסורים "הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים סַפְּרוּ נָא לִי".